על הגלגולים שלו מגרמניה לגליל – מה זה בעצם שנאפס?

על הגלגולים שלו מגרמניה לגליל – מה זה בעצם שנאפס? הסיפור, הטעמים, והשאלה הכי ישראלית: לשתות כמו שהוא – או לערבב?

קצת היסטוריה

"שנאפס" הוא מונח גרמני כללי המתאר משקה אלכוהולי מזוקק המבוסס על פרי או עשבים, לרוב באחוזי אלכוהול גבוהים (38% ומעלה). השם מגיע מהמילה Schnappen – שפירושה "לבלוע בבת אחת" – והכוונה המקורית היא ללגימה מהירה של משקה חריף.

במדינות דוברות גרמנית, שנאפס הוא חלק מהמסורת המקומית, ולרוב מדובר במשקה יבש מאוד, לא ממותק, המיוצר מהתססה וזיקוק של פרי טבעי (ולא מהוספת טעמים לליקר נייטרלי).

שמות מקומיים, טעמים שונים

בעולם הרחב השנאפס מופיע תחת שמות שונים, בהתאם לפרי שממנו הוא מיוצר והאזור בו הוא מפותח:

• שליבוביץ (Slivovitz) – שנאפס שזיפים ממזרח אירופה, בעיקר סרביה, רומניה והונגריה. חזק, יבש ובעל ניחוח פרי כהה.
  
• קלבדוס (Calvados) – שנאפס תפוחים צרפתי מאזור נורמנדי. חלק מהתרבות הקולינרית של צפון צרפת, עם זיקוק כפול ועץ אלון.
  
• ברנדיז (Brandies) שונים – קיימים כמעט לכל פרי: אגס (Poire), דובדבן (Kirsch), משמש, אפרסק ועוד.
  

המשותף לכולם הוא השימוש בפרי שלם – כולל הקליפה והגרעין לעיתים – והקפדה על תהליך טבעי של תסיסה וזיקוק, ללא תוספות מתועשות.

ומה אצלנו בישראל?

בישראל, תרבות השתייה של שנאפס עדיין בחיתולים. רוב הצרכנים המקומיים מכירים את המונח שנאפס כמשקה מתוק, קל לשתייה, ולעיתים כ"חיזוק" לקוקטייל – ולא כמשקה מזוקק איכותי שנועד לעמוד בפני עצמו.

חלק מהבלבול נובע מהעובדה שבליקרים תעשייתיים משתמשים בשם "שנאפס" גם כאשר מדובר בליקר עם תוספת טעמים ומעט מאוד פרי אמיתי.

ב-Olgar אנחנו מחזירים את השנאפס למשמעות המקורית שלו:

• שימוש בפרי בשל, טבעי ומקומי מהגליל והגולן
  
• תסיסה טבעית, ללא תוספות טעם, חומרי ריח או שמרים תעשייתיים
  
• זיקוק כפול בשיטה המסורתית ליצירת משקה יבש, מורכב וצלול
  

הטעמים הראשונים שאנחנו משיקים: שזיף, דובדבן ומשמש – כל אחד מהם מתבסס על חומר גלם עונתי אמיתי, שמופיע גם בטעם וגם באופי.

אז איך שותים שנאפס כמו שצריך?

למי שמעוניין לשתות שנאפס נקי (ולא כחלק מקוקטייל), הנה כמה כללים בסיסיים:

• מתי לשתות: שנאפס מתאים במיוחד לפני הארוחה (כפִּתְיוֹן – אפריטיף), או אחרי הארוחה – במיוחד אם מדובר בארוחה כבדה או שומנית.
  
• מה לאכול ליד: גבינות חצי קשות, סלטים מרירים (כמו רוקט), דגים כבושים, או קינוחים עם פרי חי.
  
• איך להגיש: בכוס שוט גבוהה או בכוס גרפה (Grappa glass) צרה עם בסיס רחב. הטמפרטורה המומלצת: 6–10 מעלות.
  
• כמה לשתות: מנה מדודה של 20–30 מ"ל מספיקה. זה משקה חריף שמיועד ללגימה איטית או קצרה ומדויקת.
  

ולמי שלא רוצה לשתות נקי?

שנאפס הוא בסיס נהדר לקוקטיילים – במיוחד בקיץ.

באתר Olgar תמצאו מגוון מתכונים עם שנאפסים: קוקטיילים עם ביטר רוזמרין, שילובים עם סודה ועשבי תיבול טריים, ואפילו התאמות למנות אחרונות.